וידאו: דוברות הכנסת

הקואליציה ממשיכה לקדם במרץ את אישורה הסופי של הצעת החוק לביטול עילת הסבירות, כאשר הבוקר (רביעי) התכנסה ועדת החוקה להמשיך לדון בהצעה לקריאה שנייה ושלישית.

במהלך הדיון, התעמת המשנה ליועמ"שית גיל לימון עם יושב ראש הוועדה רוטמן. לימון אמר, כי הוא "מייצג את עמדת היועמ"שית שתפקידה לייצג את האינטרס הציבורי הרחב".  רוטמן התפרץ לדבריו ואמר: "לא מכיר תפקיד כזה". בשלב הזה החלה מהומה וחברי האופוזיציה זעמו.

"זו ההצעה הקיצונית ביותר האפשרית לטיפול בעילת הסבירות – מאחר שהיא מונעת כל דיון בעילת הסבירות ביחס לכל החלטה שהיא של הממשלה או של שר", אמר לימון. "ההצעה מבטלת לחלוטין את הפסיקה של בית המשפט העליון בנושא סבירות; מדובר בפגיעה רב מערכתית במגוון היבטים של פעילות ממשלתית.

"אם נקבע בהצ"ח שבימ"ש לא יכול לדון בעתירה או הליך משפטי על סבירות החלטה המשמעות המעשית היא ביחס לממשלה ולשרים שלא תהיה חובת סבירות. הפטור מהחובה לנהוג בסבירות, בוודאי שבגרסתו הקיצונית, יוביל לביטול ערובה דמוקרטית מרכזית בשיטת משטרנו שמהווה בלם על כוחו של השלטון ואבן יסוד במערכת היחסים שבין השלטון לפרט.

"הפגיעה הקשה והמשמעותית ביותר של הביטול הגורף של עילת הסבירות ביחס להחלטות של הממשלה ושל השרים נוגע למעמדם של שומרי הסף. עילת הסבירות היא ערובה מרכזית לכך שהמינוי של שומרי סף יהיה ראוי ותקין, ולכך שלא ניתן יהיה לפטר שומר סף משיקולים פוליטיים.

"היכולת של מדינת ישראל להדוף הליכים משפטיים בזירה הבינלאומית מותנית בין היתר בכך שרשויות אכיפת החוק במדינה נהנות מעצמאות מקצועית. אם הממשלה יכולה בקלות יחסית להחליף יועץ משפטי לממשלה, פרקליט מדינה או פרקליט צבאי ראשי, קשה יהיה לטעון בזירה הבינלאומית שהפונקציות האלה, שעצמאותן היא תנאי להדיפת חקירות בינלאומיות, הן אכן עצמאיות.

"בהעדר עילת סבירות, כל שומר סף או רגולטור ידע שההחלטה הבאה שלו יכולה להיות גם ההחלטה האחרונה שלו, אם היא לא תמצא חן בעיני השר הממונה. אנשים הגונים יחששו לבוא ולמלא את התפקיד של שומרי סף.

בהתייחס להאשמות שהופנו אתמול מצד דוברים בישיבה כלפי היועצת המשפטית לממשלה, אמר המשנה ליועמ"שית: "היועצת תמשיך להיות עצמאית בהחלטות שלה, ולמלא את התפקיד שלה כשומרת סף, כדי להגן על שלטון החוק, המנהל התקין וזכויות האדם.

"אירועי הימים האחרונים מלמדים עד כמה חשוב שבשיטה המשפטית שלנו יתקיימו ערובות לכך ששומרי הסף יוכלו למלא את תפקידם, וביטול עילת הסבירות בהתאם לנוסח שמונח בפני הוועדה ישלול ערובה משמעותית ביותר לעצמאות הזו.

"המשמעות של ההצעה, הלכה למעשה, היא הענקת כוח שלטוני בלתי מבוקר בידי קבוצה מצומצמת של נבחרי ציבור שמלכתחילה מרכזים בידם כוח שלטוני רב ויכולת השפעה עמוקה על הציבור כולו. מדובר ביצירת מעין ״מקלט״ משפטי, המאפשר פעולה בחוסר סבירות".

יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן הגיב: "האמירה שאין דין ואין דיין מוכחשת לגבי אותו אחד שאמר אותה. היא אמירה טאוטולוגית, זה חידוד יפה של השופט אבל הייתי נזהר מלתת לה תוקף משפטי.

"הוזהרנו רבות מסוגיית המינויים, ונאמר שבאין דיין בנושא הזה גם לא יהיה דין וכל אחד ימנה מקורבים. אני שואל את זה בכל הזהירות המתבקשת – האם אתה סבור שכשהפוסק האחרון בנושא מינויים בתוך הממשלה, שב-99% זה הרי לא מגיע לבג"ץ, זה גם אתה אמרת, האם אתה חושב שהליכי המינויים בתוך הייעוץ המשפטי לממשלה שעליהם אין דין ואין דיין, האם אתה חושב שאותה יועמ"שית שאמרה שסביר ואפילו מחויב, מבחינת הסבירות למנות את מני מזוז לתקופה של 8 שנים בעת ממשלת מעבר, היא הדיין הראוי לעניין סבירות מינויים והאם אתה סבור שכאשר, ואני אומר את זה באמת בצער- אתם מוציאים שם רע לנבחרי ציבור, אני שואל, מה היינו אומרים על שר שבוועדת איתור במשרדו הוא לוקח ומכניס מישהו שהיה משרת אמון שלו ושולח אותו לוועדת איתור, האם היינו אומרים שהוא נוהג באופן סביר או לא?

"אני יודע שכשזה קרה במשרד המשפטים זכינו במשפטן מעולה שנקרא עו"ד גיל לימון. עכשיו נשאלת השאלה האם אותו מבחן סבירות מופעל ע"י דיין באופן שעושה דין שווה או שבעצם הדיון כל כולו אמירה שאומרת – תן לנו בבקשה המשפטנים בייעוץ המשפטי ובבג"ץ לפעול בחוסר סבירות כשמתחשק לנו, ואנחנו נהיה הדיינים שלכם על חוסר הסבירות שלכם.

"אני יודע שהליכי המינוי גם בתוך משרד המשפטים לא היו עומדים במבחן הסבירות, אני יודע שמינוי של שמונה שנים לא עמד גם אפילו לא במבחן בג"ץ, אבל זאת הייתה דרישה שלכם למנות את מני מזוז לשמונה שנים.

"פרופ' פרידמן, שהביא את הדוגמה הזו אמר שבסופו של דבר, כאשר עוסקים במינויים שלכם, של מקורבים, של משרות אמון – כל הכללים נזרקים מהחלון. ויש פה שורה תחתונה אחת: סבירות פירושה – אנחנו שומרי הסף שצריכים לשמור מפני נבחרי הציבור ואז השאלה היא לא אם יש דין סבירות אלא מי הבוס".